<h1>ארחות חיים הלכ' סדר ליל הפסח סימנים י'—י"א</h1>
<h2>דף לט.</h2>
מרור האמור בתורה הם החזרת והעולשין והתמכא והחרחבינא והמרור. חזרת ליטוגא בלעז. עולשין ליסט"וש. וי"א אישקריו"לה היא ליטוגא. תמכא מרו"בי. חרחבינה פי' הריא"ף ז"ל חנדקוק והוא רומני והר"ש פי' סיב הגדל סביב הדקל וי"א טריפו"ייל מרור חלותא כל א' ממינין אלו נקראין מרור ואם אכל כזית מהן או כזית בין כלן יצא ובלבד שיהיו לחין. ויוצאין בקלח שלהן ואפי' הוא יבש ואם שלקן או בשלן או כבשן אין יוצאין בהן פי' שלקן שבישלן עד שנימוחו בשלן שבשלן כתיקנן כבשן פי' בחומץ. ולא צריך למהדר אמררתא דהא מצוה בחזרת ומאי חסא דחס רחמנא עלן ופרוקינן וכן נראה ממתניתין דתנא חזרת ראשון לכלן. ירושלמי התיבון הרי חזרת הרי הוא אינו קרוי מרור אלא מתוק ר' חייא בשם ר' הושעיא כל עצמו אינו תלוי אלא בחזרת מה חזרת תחלתו מתוק וסופו מר כן עשו המצרים לאבותינו במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ולבסוף וימררו את חייהם. ובגמרא אומר מה מרור תחלתו רך וסופו קשה פי' הקלח שלו מתקשה כעץ כך עשו המצרים בתחלה כשהשתעבדו בהן היה על ידי שכר ואח"כ וימררו את חייהם.
